“מגיל 13 אני אוהב הפלגות ושייט, כך אמר לי דני והוסיף, אתה יודע שגדלתי ליד הים וכבר מגיל צעיר היינו מבריזים מבית הספר ושמים פעמנו היישר לחוף.

עוד אנחנו יושבים עם בקבוק צונן של בירה ואנו מעלים זיכרונות מימי הילדות מהשכונה בא גדלנו ממש ממול הים, איך יום אחד הגינו רעיון לבנות סירה אצלנו בחצר, את הידע רכשנו מידידים וזה עבר מפה לאוזן, אספנו כלים, סחבנו עצים ורכשנו את הדבקים והצבעים הנדרשים, היינו סך הכול שלושה חברים בגיל ההתבגרות ובגלל חוסר הניסיון שלנו החלטנו שבונים חסקה, בגלל שבימים ההם לא היה בנמצא מכשירים חשמליים עבדנו בצורה ידנית עם מסור ושופין, מכיוון שנדרש הרבה זמן ליצור אובליות של לוחות עץ רק לאחר חמישה עשר חודשים השקנו את החסקה למים.

כך למעשה התחלנו בהפלגות ושייט בים התיכון מול חופי נתניה, עוד בימים שלא היה שובר גלים היינו שטים על חסקה בלי סיפון ובלי מעקה.

הים שאב אותנו לא רק להפלגות ושייט, מכיוון שגרנו מול הים למעשה היינו מבלים את רוב שעות היום מול הבית חחח, בימים שהים היה סוער, גלי יתר על המידה, היינו מעסיקים עצמנו בצלילה או ליתר דיוק שנירקול מעל סלעים שבאזור, מה שהביא אותנו בהמשך לקניית ציוד דייג, עסקנו בדייג חובבני בעזרת רובי דייג וצלילה וגם זריקת חוטי דייג מן החוף, השלל לא היה מרובה אבל כך העברנו את הזמן, עוד סוג של בילוי היה לתפוס גלים בעזרת הגוף וללא גלשן, זה היה למעשה תחביב מאוד מסוכן כאשר נכנסנו לים סוער עם גלים של  שלושה וארבה מטרים (במבט לאחור היום אני לא מאמין שעשינו זאת ).

לימים הלך ונבנה שובר הגלים הראשון בנתניה ומן הסתם היינו הראשונים לחנוך אותו בדייג  ובקפיצה מהשובר.

לסיום אומר דני, ים זה לא רק הפלגות ושייט, ים זה אהבה שאפשר למלא אותה בהרבה פעילויות גם בימים ההם כאשר השייט לא היה מפותח, כלי השייט שנבנו וענף השייט שהתפתחו שינו בהרבה את הפעילות בים בארץ ורק הוסיפו ענפי פעילות בים התיכון, בכינרת וכמובן הפלגות ושייט באילת, בים האדום ומפרץ אילת.